מחאה ויצירתיות בעולם – סיכום 2014

קלדן בית משפט בארה"ב מצא דרך מקורית לבטא את התסכול מעבודתו המשמימה ולמחות על תנאי העסקתו. דניאל קוצ'נסקי, שהיה אמון על הקלדת הפרוטוקולים של ישיבות בית משפט במנהטן בניו יורק, כתב שוב ושוב את המשפט "אני שונא את העבודה שלי", במקום לתמלל את מהלך הדיון בבית המשפט.

קוצ'נסקי, בן 43, הקליד את מחשבותיו (ולפעמים סתם ג'יבריש) במקום לתמלל דיונים של יותר מ-30 ישיבות בית משפט, וכעת מנסים בבית המשפט לשחזר את הפרוטוקולים האבודים על סמך זיכרונם של כל מי שנכחו בדיונים. מקור בבית המשפט הביע חשש כי לפחות 10 הרשעות עלולות להתבטל בערעורים על בסיס הטענה כי חסרות ראיות מפתח מכיוון שלא תועדו בפרוטוקול.

"במקום שאלות ותשובות, כל הפרוטוקול ג'יבריש", אמר מקור בבית המשפט. "בחיים לא ראיתי מצב בו קצרן אחד גרם לכל כך הרבה נזק", אמרה קלאודיה טראפ, מגוף משפטי העוזר למורשעים למצוא טעויות בהכרעת דינם ולערער עליהן. "זה מצב נוראי עבור כולם. קשה לתקן את מה שנעשה".

העיתון "ניו יורק פוסט" שדיווח על המקרה, השווה בין התנהגותו של קוצ'נסקי לבין אובדן השפיות של דמות הסופר ג'ק טוראנס שגילם ג'ק ניקולסון בסרט האימה "הניצוץ". טוראנס התבודד במלון שומם כדי לכתוב ספר, אך סבל מהתמוטטות עצבים ובסופו של דבר רק כתב שוב ושוב את המשפט "רק עבודה בלי משחקים, הופכים את ג'ק לבחור משמים".

קוצ'נסקי, שהמעשה שלו דווקא נראה לנו שפוי ביותר, פוטר כצפוי מעבודתו בעקבות הפרשה. "העבודה העבירה אותו על דעתו, וגרמה לו לאבד את כל מה שהיה לו", אמר אביו של קוצ'נסקי בראיון לפוסט.

אנריק דוראן, מאמן טניס שולחן לשעבר בספרד, מצא דרך מקורית לנקום בבנקים שגררו את ארצו למשבר הכלכלי החמור ביותר מאז ימי הרודן פרנסיסקו פרנקו.

דוראן, שרבים בספרד רואים בו סוג של רובין הוד בן זמננו, נטל מבנקים שונים עשרות הלוואות בסכום כולל של כמעט חצי מיליון יורו (2.4 מיליון שקלים) – ללא כל כוונה להחזירן – ותרם את הכסף לפעילות למען צדק חברתי.

14 חודשים לאחר שנאלץ לרדת למחתרת בשל סכנת מאסר המרחפת מעל ראשו, התראיין דוראן לעיתון הבריטי "גרדיאן", והצהיר כי הוא אינו מתחרט על נקמתו המקורית בבנקים שבזזו את הקופה הציבורית של ספרד. "אני גאה במעשיי", אמר בריאיון ממקום מחבואו בסקייפ. הכסף, אמר, ייצר הזדמנויות: "הוא הניע פעילות שאפשרה לנו להתקדם בפיתוח חלופות ולהקים רשת חזקה שמלכדת את היוזמות הללו".

משנת 2006 ועד 2008 נטל דוראן 68 הלוואות עסקיות ואישיות מ-39 בנקים בספרד. הוא תרם את הכסף למיזמים המייצרים ומקדמים חלופות לקפיטליזם, מימן הרצאות נגד הסדר הכלכלי הקיים, ורכש מצלמות טלוויזיה לרשת תקשורת חברתית. "גיליתי שתנועות חברתיות יוצרות חלופות, אבל לוקות במחסור של משאבים ואמצעי תקשורת. בינתיים, התלות שלנו בצמיחה תמידית יצרה מערכת שמייצרת כסף מלא כלום", אמר דוראן.

בעזרת ההלוואות שנטל במרמה מהבנקים ביקש לפקח על פעילותם ובה בעת לגנות אותה. ההתחלה היתה איטית. "בטפסי בקשת האשראי הראשונים כתבתי את הפרטים האמיתיים שלי. נעניתי בסירוב, אבל למדתי מה בדיוק הם מבקשים", סיפר.

בשלב הבא החל דוראן לטוות רשת סבוכה של חשבונות בנק, תשלומים והעברות כספים. "למדתי את העסק תוך כדי פעילות", הוא מספר. עד לקיץ 2007 גילה כיצד מתמרנים את המערכת. את בקשות ההלוואה שלו הגיש בשמה של חברת קש. "קיבלתי הרבה כסף בדרך הזו", הוא מספר. 492 אלף יורו, ליתר דיוק.

דוראן נעצר בספרד בשנת 2009, בעקבות תלונות של שישה מתוך 39 הבנקים שמהם לווה כספים. הוא נכלא למשך חודשיים, ואז שוחרר בערבות של 50 אלף יורו. בפברואר 2013, אחרי שהבין שמרחף מעליו עונש של שמונה שנות מאסר, החליט לברוח ולא לעמוד למשפט. "מערכת משפט המבוססת על סמכות אינה לגיטימית בעיניי, היות שאיני מכיר בסמכותה", אמר.

לדבריו, מעשיו עמדו בחזית הדיון העולמי על המשבר הכלכלי הגלובלי. עיתוי פעולותיו העמיד את התנועה האנטי־קפיטליסטית באור הזרקורים, בדיוק בתקופה שבה ספרדים רבים חיפשו אלטרנטיבות למערכת הכלכלית שהמיטה אסון על חייהם.

אף שאותן פעולות היו מתקבלות בהבנה רבה יותר בספרד של ימינו, כיום כבר אין בהן צורך, אמר דוראן. לדבריו, התנועה האנטי-קפיטליסטית צמחה והפכה מתופעת שוליים לתנועה שזוכה לתמיכתם של אלפי ספרדים – ועדות לכך היא כ-70 מטבעות חברתיים הנמצאים בשימוש ברחבי המדינה, והתמיכה הרחבה לה זוכות תנועות מחאה חברתית ספרדיות כמו האינדיגנדוס ("הזועמים").

הצלחתה של התנועה סייעה לה להפוך לעצמאית מבחינה כלכלית. "יש כעת בכוחנו לייצר משאבים", אומר דוראן, ומציין שבאופן אירוני, הבנקים מעניקים אשראי בדיוק למטרה זו, "כדי לקדם ולסייע ביצירת עצמאות כלכלית". דוראן מרחיב כעת את מוקד פעילותו גם למערכת המשפט של ספרד, על ידי קידום צדק מאחה, המתמקד בצרכי קורבנות המערכת הבנקאית. "אנשים בספרד שגורסים שהמערכת הבנקאית לא עובדת, חושבים שאני לא חייב פרוטה לבנקים. שכבר עשיתי את העבודה שלי", אמר.

דוראן אינו היחיד שהולך בדרכו של רובין הוד בספרד בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה. בשנת 2012, נכנסו מאות מאנשי "איגוד הפועלים האנדלוסי" לסניפי סופרמרקט במספר ערים במדינה, מילאו עגלות קניות במוצרי מזון, וברחו מבלי לשלם. לאחר מכן חולק המזון לנזקקים ומובטלים.

בתחילת חודש מאי 2014 ביצעה תנועת ברנדליזם את השתלטות הגרילה הגדולה מעולם על שטחי פרסום מסחריים. חוליות אמנות גרילה פשטו על 10 ערים ברחבי בריטניה והסירו בתוך יומיים 365 שלטי פרסומת ותלו במקומם יצירות אמנות מקוריות של 40 אמנים בינלאומיים. 

תנועת ברנדליזם (Brandalism), ששמה הוא שילוב של המילים הלועזיות "מותג" ו"ונדליזם", היא התקוממות נגד השליטה התאגידית במרחב החזותי הציבורי. הפעולה הראשונה של התנועה התרחשה ביולי 2012, לאחר ששני חברים, שהחליטו שנמאס להם מהזיהום החזותי בעיר מגוריהם, הקדישו חמישה ימים לשחרור 36 שלטי חוצות בחמש ערים בבריטניה. הפעולה התקבלה באהדה בציבור, והשניים החלו להכשיר אנשים נוספים למשימה. מאז, קמו חוליות שחרור שטחי פרסום בכל רחבי בריטניה.

"ברוח מסורות אמנות הגרילה של המאה ה-20 ובהשראת אגיטפרופ, סיטואציוניזם ואמנות רחוב, פרויקט ברנדליזם מאפשר שיתוף פעולה בין אמנים מרחבי תבל שתכליתו לקרוא תגר על הסמכות והלגיטימיות של פרסום מסחרי במרחב הציבורי ובתרבות שלנו", נכתב באתר ברנדליזם. 

צפו בגלריה צילומים של שלטי פרסומת משוחררים מבית היוצר של ברנדליזם.

עד גועל

ניסויים בבעלי חיים: האם זה שווה את זה?

לפני שבוע, בנאום בפני הפרלמנט, הכריז ראש ממשלת מרוקו, עבד אל-אילה בנקיראן, כי נשים צריכות להישאר בבית ולטפל בילדים במקום לצאת לעבודה. "האם אינכם מבינים כי לאחר שנשים יצאו לעבוד מחוץ לבית, האור בבתיהן כבה? האם אינכם מבינים זאת? מדוע? אולי מכיוון שגדלתם בבית שהיה מואר בנברשות – שהיו למעשה האימהות שלכם שמילאו את ביתכם באור", אמר בנקיראן.

המחאה על דברי ראש הממשלה – שאשתו דווקא כן עובדת מחוץ לבית – לא איחרה לבוא, ולבשה מגוון צורות, החל מקמפיין טוויטר תחת הכותרת "אני לא נִבְרֶשֶׁת" וכלה במפגינות חמושות בסירים ומחבתות שתבעו את התפטרות בנקיראן מול הפרלמנט.

 "אני לא נִבְרֶשֶׁת" 

 - "את האור שלי" 
 - "אני לא מנורה, אידיוט!" 

- نتي هيا النور ديالي.. – أنا ماشي ثريا، حمــــار! #anamachitria

— El Ghazoui Hafsa (@e_Hafsa) June 24, 2014

 "אשה מושלמת על פי עבד אל-אילה בנקיראן" 

La femme parfaite selon Abdelilah Benkirane #anamachitria cc @ChefGov_mapic.twitter.com/X0wtJaWIgt

— Ghali (@__Ghali) June 20, 2014

 "יש לי שאיפות אחרות מלהיות נברשת, אדון בנקיראן" 

J'ai d'autres ambitions que d'être un chandelier Monsieur Benkirane. #anamachitria#Benkirane#Marocpic.twitter.com/DcC9jhF4sU

— Casabien (@MahassineMS) June 19, 2014

העיירה וונזידל בגרמניה ידועה בעיקר כמקום קבורתו של סגנו של אדולף היטלר, רודולף הס, וכמוקד עלייה לרגל של לניאו נאצים מרחבי אירופה.

אוכלוסיית העיירה, המונה כאלף תושבים, מנסה זה שנים למנוע את התהלוכה השנתית שמקיימים אלפי ניאו נאצים לקברו של הס. התושבים ניסו לקיים הפגנות-נגד, עתרו לבית המשפט וייסדו עמותות למען סובלנות – אך ללא הועיל. התהלוכות לא פסקו, ואלפי ניאו נאצים ממשיכים לפקוד את וונזידל מדי שנה, אפילו לאחר שקברו של הס נהרס, עצמותיו הוצאו מקברו, נשרפו ופוזרו באגם ששמו נשמר בסוד.

אולם השנה החליטו התושבים להכין למפגינים הפתעה קטנה: הם הפכו את התהלוכה הניאו נאצית לצעדת התרמה נגד נאציזם. הצועדים הניאו נאצים שהגיעו לעיירה ב-15 בנובמבר 2014 הופתעו לגלות שתושבי וונזידל מקבלים את פניהם בתרועות עידוד, קונפטי ושלטים ססגוניים שבישרו לצועדים כי על כל מטר שהם יצעדו, התחייבו תושבי העיירה לתרום 10 יורו לקבוצת אקסיט דויטשלנד, אשר מסייעת לאנשים להתנתק מחוגים ניאו נאצים בגרמניה.

לאורך מסלול התהלוכה הופיע מפעם לפעם כיתוב על המדרכה עם עדכון לצועדים לגבי הסכום ש"גייסו" עד כה, והודו להם על השתתפותם בצעדת ההתרמה. תושבי העיירה אף הציעו כיבוד לצועדים הניאו נאצים, בדוכן שמעליו הוצב שלט עם הכיתוב "מיין מאמף" ("האוכל שלי") – על משקל "מיין קאמפף" ("המלחמה שלי" – שם ספרו של היטלר).  

"זאת צעדת ההתרמה הלא-רצונית הגדולה בתולדות בגרמניה", הכריזו התושבים שהצליחו בסופו של דבר לגייס 10,000 יורו. "לראשונה מעולם, ניאו נאצים צעדו נגד ניאו נאצים".

"קרוב לוודאי שהם לא יפסיקו לבוא. ההיסטוריה של העיירה יותר מדי חשובה להם, אבל לפחות יצא מזה משהו טוב", אמר פביאן מקבוצת אקסיט דויטשלנד.

זו אינה הפעם הראשונה שבה אקסיט דויטשלנד שותפה לתעלול שמפיל בפח ניאו נאצים. בקיץ 2011, מבקרי פסטיבל רוק ניאו נאצי בגרמניה קיבלו כמתנה חולצות טי-שירט שחורות עם ציור של גולגולת ועצמות וסיסמאות לאומניות. אולם לאחר שחזרו מהפסטיבל וכיבסו את החולצות ציפתה לגלוחי הראש הפתעה: הציור והסיסמה שהופיעו במקור על החולצה נשטפו בכביסה וחשפו מסר חדש שהוסתר מתחתיו בזו הלשון: "אם החולצה שלך מסוגלת לכך, גם אתה. אנחנו נעזור לך להשתחרר מהקיצוניות הימנית שלך". בנוסף הופיעו גם פרטים ליצירת קשר עם אקסיט דויטשלנד.

אמן ופעיל חברתי בצ'ילה "מחק" חובות בסך 500 מיליון דולר שצברו סטודנטים בגין הלוואות שנטלו למימון לימודיהם באוניברסיטה פרטית, על ידי כך ששרף את המסמכים המשפטיים שהעידו על החובות.

האמן פרנסיסקו טאפיה, הידוע בכינוי "פאפא פריטאס" (שמשמעו "צ'יפס"), שם את ידו על המסמכים בעת שסטודנטים מפגינים פרצו למשרדי אוניברסיטת דל מאר, ואז שרף אותם. אחר כך, אסף את האפר שנותר מהמסמכים והציג אותו במסגרת תערוכת אמנות. המשטרה מיהרה להגיע למקום והחרימה את האפר, אולם עדיין לא ברור האם יוגשו נגדו אישומים.  

המשטרה החרימה את האפר

השמדת המסמכים על חובות הסטודנטים תחייב כעת את האוניברסיטה להגיש תביעה אישית נגד כל סטודנט בנפרד כדי לוודא שיחזיר את ההלוואה – תהליך יקר וממושך ביותר.    

פאפא פריטאס הוציא סרטון וידאו בו תיאר כיצד שרף את המסמכים ושיחרר את הסטודנטים מחובותיהם. "שרפתי אותם בנחת, אחד-אחד, ובכל פעם שחררתי מחובותיו עוד סטודנט של אוניברסיטת דל מאר", סיפר פאפא פריאטס בסרטון. "אינכם צריכים עוד לשלם, ידידיי. לא עוד. אל תחששו. אתם חופשיים מחובות. אתם לא צריכים להחזיר ולו פזו אחד".

"אני בדיוק כמוכם. תקוע בחיים מחורבנים, חי מיום ליום", המשיך. "שריפת החובות תסייע לנו למצוא דרכים לעשות דברים שישחררו אותנו מהפחד, שישחררו אותנו מכל אותם דברים שמדכאים אותנו באופן תמידי".     

משרד החינוך של צ'ילה החל בשנה שעברה בהליכים לסגירת אוניברסיטת דל מאר לאחר שהתגלו בה אי סדרים כספיים חמורים, והמליץ לסטודנטים הלומדים באוניברסיטה לעבור למוסדות אקדמאים אחרים. עם זאת, אוניברסיטת דל מאר ממשיכה לגבות הלוואות שהעניקה לסטודנטים לכיסוי שכר הלימוד, למרות שהאוניברסיטה עתידה להיסגר בסוף 2014.

מאז שנת 2011 שוטף את צ'ילה גל של הפגנות סטודנטים בדרישה לזנוח את מדיניות הפרטת החינוך שהחלה בתקופת הרודן אוגוסטו פינושה.

ניסוי חברתי שערך ארגון סיוע לעניים בלונדון, בדק האם באמת אכפת לתושבים מאנשים עניים. אדם עם שלט שעליו נכתב "העניים יכולים להזדיין", חילק ברחוב כרוזים לקמפיין באותו שם, ועורר את זעמם של העוברים ושבים. אחר כך הוא הפך את השלט לצדו השני שעליו הכיתוב "עזרו לעניים", והחל לאסוף תרומות למען ארגון סיוע לנזקקים, וראו מה קרה.

"אנחנו מבינים שאנשים מסוימים עלולים להזדעזע מהסרטון שמתעד את הניסוי החברתי שערכנו, אבל אנחנו מזועזעים עוד יותר מכך שאנשים ברחבי בריטניה חיים בעוני מחפיר", מסר ארגון הסיוע לעניים הבריטי פיליון טראסט, שעומד מאחורי הסרטון.

שישה מפגינים רוסיים שהחזיקו שלטים "בלתי נראים" סמוך לקרמלין במוסקבה, במחאה על מעצר של חבריהם שהפגינו במקום מוקדם יותר עם שלטים אמיתיים, נעצרו אף הם על ידי המשטרה.

המפגינים, שנעצרו בשישי באפריל 2014, הניפו את ידיהם כאילו הם מחזיקים שלטים דמיוניים. "על השלטים הבלתי נראים שאנחנו מחזיקים כתוב: שחררו את אסירי השישי במאי", אמרה בקול רם אחת מהמפגינות. "בגלל שמוקדם יותר נעצר פה אדם שהניף שלט מחאה שאותו אפשר היה לקרוא, אנחנו עכשיו מחזיקים שלטים בלתי נראים". שוטרי מוסקבה לא התרשמו, ועצרו אותה יחד עם המפגינים האחרים. "אתם מפרים את החוק!", צעקה המפגינה בזמן שנגררה מהמקום על ידי השוטרים.

המפגינים מחו על מעצרים חוזרים ונשנים שמבצעת המשטרה במשמרות מחאה שמתקיימות בשישי לכל חודש מאז השישי במאי 2012, אז נעצרו 650 בני אדם בהפגנה בכיכר בולוטניה במוסקבה, שנערכה בעת השבעתו של ולדימיר פוטין לכהונה שלישית כנשיא רוסיה, על רקע טענות בדבר זיופים נרחבים בבחירות.

רורי אוניל, הידוע גם בשם הבמה שלו "פנטי בליס", הוא מלכת הדראג המפורסמת ביותר באירלנד ופעיל למען זכויות לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. ב-11 בינואר 2014, השתתף אוניל בתוכנית אירוח בערוץ הטלוויזיה הממשלתי של אירלנד RTE, ועורר סערה. כאשר נשאל בתוכנית לדעתו על תופעת ההומופוביה באירלנד, אמר אוניל כי מספר כותבי טורים בעיתונות הם בעלי יחס נוראי ומרושע כלפי הקהילה הגאה. הוא התבקש לנקוב בשמות, וציין את העיתונאים ג'ון ווטרס וברידה אובריאן וכן ארגון שדולה קתולי בשם מכון איונה.

אוניל סיפר בדיעבד כי ציין את המובן מאליו, היות שכל אלו שהזכיר ידועים כמובילים במאבק נגד אישור נישואים גאים באירלנד. אולם ווטרס, אובריאן ובכירים ממכון איורה איימו בתביעת דיבה נגד RTE, בטענה כי תויגו שלא בצדק כשונאי הומוסקסואלים. RTE מיהר לפרסם התנצלות והסכים לשלם 85 אלף יורו פיצויים, מרביתם לווטרס, החבר במועצת המנהלים של רשות השידור של אירלנד האחראית בין השאר על RTE.

על רקע אירועים אלו, הזמין התיאטרון הלאומי של אירלנד, תיאטרון אבי, את אוניל לשאת נאום מפתיע בתום הצגת הערב שהועלתה ב-1 בפברואר 2014. אוניל הגיע כשהוא לבוש כמו פנטי בליס, אך דיבר בתור אוניל.

גארי ג'יימס, בעל מסעדה בעיירה אניד שבמדינת אוקלהומה, ידוע בשנאתו כלפי בני מיעוטים, נשים, שחורים, הומואים ואפילו אנשים בעלי מוגבלויות. הוא עלה לכותרות לאחרונה בעקבות ראיון שסיפק ל-KFOR TV, תחנת טלוויזיה מקומית באוקלהומה, שבמהלכו יצאו מפיו של גארי הערות חשוכות מלאות בדעות קדומות וסטיגמות.



הסיפור החל כשגארי הורה למאט גארד, אדם נכה בכיסא גלגלים, להסתלק מהמסעדה שלו כיוון שהוא לא מוכן לשרת אותו. גארד לא נשאר חייב ופנה עם הסיפור לתקשורת המקומית. לאחר שתחנת הטלוויזיה ביקשה את תגובתו של גארי, הוא החל לפלוט את דעותיו הגזעניות וההומופוביות בחופשיות. הוא סיפק משפטים כגון: "אני לא רוצה הומואים במסעדה שלי. כל גבר שמוכן להתפשר על הגוף שלו, יהיה מוכן להתפשר על כל דבר".

הסיפור הפך לוויראלי עד מהרה והופץ ברחבי ארה"ב ואף מחוצה לה. בשלב זה החלה מתקפת הנגד של קהילת האינטרנט והיא הייתה מקורית למדי ומשעשעת ביותר. אלפי אנשים החלו לפרסם ביקורות על מסעדתו של גארי באתר ביקורות העסקים ילפ (Yelp) ובעמוד הפייסבוק של המסעדה (אותו הקימו במיוחד). אולם, במקום לקטול את המקום בביקורות רעות, הם פעלו בצורה מתוחכמת יותר – רוב האנשים הרעיפו שבחים על המקום וטענו כי זה בר ההומואים הכי טוב שביקרו בו בחייהם.

תגובות גולשים באתר Yelp

הגולשים היו ממוקדים וברורים בביקורות שלהם, וציינו כי החשפנים שם ממש רוקנו להם את הכיס משטרות, או שמסיבות הדראג קווין במקום הן הכי טובות בכל האזור. בנוסף, ציינו מקימי דף הפייסבוק כי המסעדה נופלת תחת הקטגוריות של "גיי בר", בר סלטים ומסעדה לבנונית. הדובדבן שבקצפת הוא שהלינק לאתר המסעדה מוביל בכלל לאתר של ארגון הלהט"ב של אניד.

תגובות גולשים בעמוד המסעדה / מתוך: פייסבוק

מפגינים מחופשים ללוחמי צבא ספרטה העתיקה מול כוחות המשטרה

ההתקוממות שמבעירה את בירת אוקראינה, קייב, מאז ה-21 בנובמבר 2013, הולידה שלל דרכי מחאה יצירתיות. אוסף צילומים.

מפגינים החזיקו מראות מול שוטרים לאחר שכוחות משטרה פיזרו באלימות הפגנה שקטה

לצד המראות הניפו המפגינים כרזות שעליהן נכתב, "על מי ועל מה אתם מגנים?"

רוגטקה

רוגטקה בקבוק תבערה

בליסטרה

מפגין עם כובע גרב

צייר בכיכר העצמאות בקייב

מפגין מנצל הפוגה כדי לנגן בגיטרה בכיכר העצמאות בקייב

מפגינים מחופשים ללוחמי אבירים

חברות הקבוצה הפמיניסטית פמן משתינות על דמותו של הנשיא ינוקוביץ'

מפגינים נעזרים בדחפור כדי לנסות לפרוץ לארמון הנשיאות

להפנות את הגב

אישה מחלקת עוגות ביתיות למפגינים

מסכת גאי פוקס – גם בקייב

אנרכיסטים, הם בכל מקום

לעמוד מול השוטרים

בקבוקי תבערה

כורעים ברך מול שוטרים ששומרים על ארמון הנשיאות

מחאה בנגינת פסנתר

מפגינים מטפסים על שער סמוך לארמון הנשיאות

הבערת צמיגים

להתפשט מול השוטרים

יורים זיקוקים

כמרים נושאים דרשה בין השוטרים למפגינים בקייב

להתחבא