משפחתה של הפזמונאית ומלחינה המנוחה נעמי שמר דורשת משירות בתי הסוהר לשלם לה סכום של מיליון וחצי שקלים, בטענה שחוקרי שב"כ השתמשו ללא אישור בכמה משיריה כדי לענות עצירים מנהליים פלסטינים בזמן שהיו בכלא איילון.

"הם השתמשו במוזיקה של אמא ללא אישור, והשתמשו בה כנשק נגד מישהו אחר", אמר בנה של שמר, הזמר אריאל הורוביץ. הזמר גם שוקל כעת להגיש תביעה נגד שירות בתי הסוהר ומשרד הבטחון. "קשה לומר שאני מופתע, בסך הכל השירים של אמא תמיד נחשבו לנכס צאן ברזל, אבל אני חייב להודות שזה גרם לי להרגיש שלא בנוח", אמר הורוביץ, שכמו אמו, גם הוא פזמונאי, מלחין וזמר.

מי שגילה להורוביץ כי נעשה שימוש בשיריה של שמר בכלא איילון, היה שומר לשעבר בכלא שהזדעזע מכך שמישהו בכלא בכלל שומע את שירי נעמי שמר. "מילא השירים שלה, אבל כשהיא שרה אותם?", אמר השומר, אשר ביקש לשמור על עילום שם. "אתה קולט מה זה לשמוע אותה שרה את 'ירושלים של הזהב' 24 שעות ברציפות?".

נעמי שמר מצטרפת לשורת אמנים שבשיריהם השתמשו סוהרים בכלא איילון כדי לענות עצירים פלסטינים, בהם מאיר אריאל, צביקה פיק וכוורת.

The post משפחת נעמי שמר דורשת משירות בתי הסוהר תשלום על שימוש בשיריה לעינוי פלסטינים appeared first on הכל שקרים.

"יש חיים לפני המוות?". גרפיטי בעיר בוסטון שבארה"ב משנת 1975. צילום: ניק דיוולף.

The post יש חיים לפני המוות? appeared first on הכל שקרים.

תחרויות פלוצים הן אחד מענפי הספורט האולימפיים הוותיקים ביותר. לראייה, אוסף סרטוני תחרויות הכולל נפיחות בהחלקה אמנותית על הקרח, נודים בהתעמלות קרקע, פוקים בקפיצת סקי ופלוצים במזחלת שלג.

The post הכירו את אחד מענפי הספורט האולימפיים הוותיקים ביותר: תחרויות פלוצים appeared first on הכל שקרים.

The post המדריך לקורא/ת העיתונים המבולבל/ת appeared first on הכל שקרים.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נתון זה שנים לביקורת בגלל כיבוש גאורגיה, אספקת ציוד צבאי למשטר אסד בסוריה, זיוף תוצאות בחירות וכליאת עיתונאים ופעילי אופוזיציה. אבל שום דבר לא היה יכול להכין אותו לתגובה העולמית על האיסור על הומואים ולסביות להפגין סימני חיבה בציבור.

The post פוטין הגאה appeared first on הכל שקרים.

גארי ג'יימס, בעל מסעדה בעיירה אניד שבמדינת אוקלהומה, ידוע בשנאתו כלפי בני מיעוטים, נשים, שחורים, הומואים ואפילו אנשים בעלי מוגבלויות. הוא עלה לכותרות לאחרונה בעקבות ראיון שסיפק ל-KFOR TV, תחנת טלוויזיה מקומית באוקלהומה, שבמהלכו יצאו מפיו של גארי הערות חשוכות מלאות בדעות קדומות וסטיגמות.

הסיפור החל כשגארי הורה למאט גארד, אדם נכה בכיסא גלגלים, להסתלק מהמסעדה שלו כיוון שהוא לא מוכן לשרת אותו. גארד לא נשאר חייב ופנה עם הסיפור לתקשורת המקומית. לאחר שתחנת הטלוויזיה ביקשה את תגובתו של גארי, הוא החל לפלוט את דעותיו הגזעניות וההומופוביות בחופשיות. הוא סיפק משפטים כגון: "אני לא רוצה הומואים במסעדה שלי. כל גבר שמוכן להתפשר על הגוף שלו, יהיה מוכן להתפשר על כל דבר".

הסיפור הפך לוויראלי עד מהרה והופץ ברחבי ארה"ב ואף מחוצה לה. בשלב זה החלה מתקפת הנגד של קהילת האינטרנט והיא הייתה מקורית למדי ומשעשעת ביותר. אלפי אנשים החלו לפרסם ביקורות על מסעדתו של גארי באתר ביקורות העסקים ילפ (Yelp) ובעמוד הפייסבוק של המסעדה (אותו הקימו במיוחד). אולם, במקום לקטול את המקום בביקורות רעות, הם פעלו בצורה מתוחכמת יותר – רוב האנשים הרעיפו שבחים על המקום וטענו כי זה בר ההומואים הכי טוב שביקרו בו בחייהם.

תגובות גולשים באתר Yelp

הגולשים היו ממוקדים וברורים בביקורות שלהם, וציינו כי החשפנים שם ממש רוקנו להם את הכיס משטרות, או שמסיבות הדראג קווין במקום הן הכי טובות בכל האזור. בנוסף, ציינו מקימי דף הפייסבוק כי המסעדה נופלת תחת הקטגוריות של "גיי בר", בר סלטים ומסעדה לבנונית. הדובדבן שבקצפת הוא שהלינק לאתר המסעדה מוביל בכלל לאתר של ארגון הלהט"ב של אניד.

תגובות גולשים בעמוד המסעדה / מתוך: פייסבוק

The post נקמה מושלמת: כך יעשה לבעל מסעדה הומופוב וגזען appeared first on הכל שקרים.

עוד בטרם שככה סערת המחאה של שונאי ישראל בעקבות החלטת השחקנית סקרלט ג'והנסון לשמש כפרזנטורית של חברה ישראלית שמוצריה מיוצרים בשטחים, וכבר מתרגשת עלינו סערה חדשה. הפעם עומדת במוקד רשת חנויות הרהיטים איקאה, בעקבות החלטתה להתחיל למכור מוצר חדש: חומת הפרדה לחדרים בתוך הבית. החומה, העשויה מבטון יצוק ועמידה בכל תנאי מזג אוויר, מהווה פתרון מצוין עבור משקי בית שבהם התגלעו מחלוקות בלתי ניתנות לגישור, ציינה איקאה.

The post מוצר חדש של איקאה: חומת הפרדה לחדרים בתוך הבית appeared first on הכל שקרים.

יצא שיר ראשון מתוך האלבום החדש של להקת הפאנק מרמרה סטרייסנד. האזינו לשיר "כלא עופר בלוז" מתוך האלבום "שירי הרס" שייצא בקרוב על גבי תקליט יחד עם האלבום הראשון "טוהר הנשק".

The post כלא עופר בלוז appeared first on הכל שקרים.

בין אם מדובר באופניים, קטנוע או משאית, נהגים בסין נוטים להעמיס על כלי הרכב שלהם כמויות סחורה גדולות לאין ערוך מהמותר בחוק. "התשלום על שימוש בכבישי אגרה ובגשרים בסין יקר מדי עבור חברות הובלה, ולעיתים הוא מהווה עד 20% מסך ההוצאות", הודה בכיר במגזר התחבורה הסיני. עקב כך, חברות רבות מעמיסות סחורה רבה מדי על כלי רכב בניסיון לחסוך בעלויות, ו-80% מהמשאיות נושאות מטען גדול מהמותר. אוסף צילומים של התופעה מאת סוכנות צ'יינה פוטו פרס.

The post עומס יתר: צילומי כלי רכב בסין appeared first on הכל שקרים.

האם המפלצת מלוך נס (אגם נס) בסקוטלנד מתה? זאת השאלה שמטרידה לאחרונה את אוהדי המפלצת האגדית, הידועה בכינוי החיבה שלה "נסי", ואשר הציתה את דמיונם של ילדים ומבוגרים ברחבי תבל.

גארי קמפבל, האחראי על רשומות התצפיות של נסי מאז שלהי שנות ה-90, אמר כי חלפו 18 חודשים מאז הדיווח האחרון על "תצפית מאומתת" של המפלצת – פרק הזמן הממושך ביותר ללא תצפיות מאז 1925. "אלו חדשות מאוד מדאיגות ואיננו יודעים לאן היא נעלמה", אמר קמפבל בראיון לעיתון הבריטי "דיילי מייל".

אם לא די בכך, בתחרות השנתית של צילומי תצפיות נסי ב-2013, נמצאו הסברים חלופיים לכל שלושת הצילומים שהתמודדו. צילום אחד, בו תועדה כביכול המפלצת זקורת הצוואר וקטנת הראש, היה למעשה תמונה של גל. צילום שני היה של ברווז, והשלישי כלל לא צולם בלוך נס.

"מספר התצפיות הלך ופחת מאז תחילת המאה הנוכחית, אבל זו הפעם הראשונה זה כמעט 90 שנים שלא היתה שום תצפית של נסי", אמר קמפבל. יתר על כן, התיעוד הטוב ביותר של המפלצת זה עשרות שנים, צילום משנת 2012 של דבשת מסתורית שטה באגם לוך נס, התברר בסופו של דבר כמתיחה.

הדבשת המזויפת

מאז התצפית הראשונה של המפלצת בשנת 565 לספירה, על ידי המיסיונר האירי קולומבה, תועדו 1,036 תצפיות. הדיווח המודרני הראשון על נסי התרחש בשנת 1933, כאשר העיתון הסקוטי "אינוורנס קורייר" דיווח על מפלצת ענקית באגם. הדיווח הפך לסנסציה עיתונאית והעיתונים הלונדוניים שלחו כתבים רבים לאגם בתקווה להשיג תמונה של הייצור המסתורי. כעבור שנה, התרחש המקרה המפורסם ביותר של זיוף תמונתה של נסי, כאשר העיתון "דיילי מייל" פירסם את מה שהוצג בתור הצילום הראשון בהיסטוריה של הייצור המסתורי.

התמונה צולמה על ידי הרופא האנגלי ד"ר רוברט ווילסון, שחיפש לטענתו משהו על גדות האגם ולכד את נסי במקרה. בשל סירובו של ד"ר ווילסון לכך ששמו ייקשר לתמונה היא כונתה בעיתונות "תמונת המנתח", מה שתרם לאמינותה.

כעבור כמה עשרות שנים, חשף הפסל כריסטיאן ספרלינג כי מדובר היה במתיחה וסיפר כיצד בנה יחד עם חמו, מרמדיוק וות'רל, את בובת המפלצת לדברי ספרלינג, הוא הכין את הראש והכתפיים והלביש אותם על צוללת צעצוע שנגררה לאורך האגם.

גם בנו של מרמדיוק, איאן, היה שותף בתעלול, והיה אחראי על קניית הצוללת וחומרי הבנייה עבור ספרלינג. תפקידו של השותף הרביעי בתרמית, סוכן הביטוח מוריס צ'יימברס, היה להתקשר לד"ר ווילסון ולבקש ממנו להציע את התמונה ל"דיילי מייל". הדעה הרווחת היא כי המתיחה הזו בוצעה כנקמה בעיתון על שפיטר את מרמדיוק ולעג לו.

The post האם המפלצת מלוך נס מתה? appeared first on הכל שקרים.

פעילים למען לגליזציה של קנאביס בישראל פוסעים קדימה צעד אחר צעד ומאתגרים את רשויות האכיפה בישראל. אחרי דף הפייסבוק "המשתלה", שהציע קנאביס בחינם לכל דורש, נפתח כעת אתר אינטרנט ישראלי חדש הנקרא "חנות מריחואנה" ומציע לתושבי ישראל לרכוש קנאביס בעזרת המטבע הוירטואלי ביטקוין.

על פי הכתוב באתר כרגע יש בחנות כמה זנים שפותחו בקולורדו וקליפורניה לצרכים רפואיים אשר נמכרים בעלות של 100 ש"ח לגרם. ניתן להזמין מ-3 גרם ומעלה והנחה תינתן למזמינים כמויות גדולות וללקוחות ותיקים.

לביצוע קנייה יש להעביר את סכום הכסף בעבור המוצר (אם רוצים גרם אחד, אזי מעבירים 100 ש"ח) לארנק הביטקוין בכתובת 19tSaMZzsu2oFdf6KvQKX2RQg82MgdQq2U  (לצורך כך יש לפתוח ארנק ביטקוין וירטואלי. ניתן לעשות זאת בקישור הזה) ובמקביל לשלוח אימייל עם פרטי ההזמנה (אישור תשלום, מוצר מבוקש והכמות הנדרשת) לכתובת thomasr@mailtor.net.

על פי הנכתב באתר, המשלוח נארז בואקום ונאטם בשביל להעלים שאריות של ריח, למען ביטחונם של הלקוחות.

לכבוד השקת האתר מוצע מבצע היכרות של גרם אחד ב-90 ₪.

לכניסה לאתר לחצו כאן.

הערה חשובה: לא ניסינו להזמין ולכן איננו יכולים לאשר שאכן מדובר בשירות אמיתי שעובד ו/או את איכות המוצר המתקבל. במידה ומישהו מכם ביצע רכישה מוצלחת/לא-מוצלחת, אנא צרו קשר וספרו לנו על הממצאים.

הערה נוספת: מומלץ להשתמש בדפדפן TOR בכל ביצוע רכישה מסוג זה.

The post חדש בישראל: חנות מריחואנה וירטואלית – התשלום בביטקוין appeared first on הכל שקרים.

שני צעירים רוסיים חובבי "סקייווקינג" (הליכה בשמיים) נסעו לסין במיוחד כדי לטפס על מגדל שנחאי, שעדיין נמצא בתהליכי בנייה, ואשר לאחר השלמתו יתנשא לגבוה של 650 מטרים, ויהיה גורד השחקים השני בגובהו בעולם לאחר מגדל בורג' חליפה בדובאי.

ויטלי רסקלוב וואדים מחורוב, שניהם מטפסי בניינים ומנופים מנוסים, ניצלו את חופשת ראש השנה הסיני והצליחו לחמוק בחסות החשיכה אל תוך אתר הבנייה. נדרשו להם שעתיים כדי לטפס במעלה 120 קומות הבניין, ולאחר שהגיעו לגג, המתינו שהעננים יתפוגגו ואז העפילו עד לקצה המנוף המוצב על גג הבניין. בסך הכל, שהו רסקלוב ומחורוב על מגדל שנחאי 18 שעות, והשניים ניצלו את ליל מחרת כדי לשוב ולחמוק החוצה מאתר הבנייה.

The post סקייווקינג בשנחאי: להתפלח לגג המגדל השני בגובהו בעולם appeared first on הכל שקרים.

"ליוצר הסרטון אין כוונה לפגוע באף אדם ובכלל אין לו כוונות. חלית? נפגעת? תתמודד!
זה נהייה יותר מצחיק בצפייה השנייה. הסרטון הוא יצירה מקורית, הוא ללא פרסומות ואין בו שום כוונת רווח. זאת גם לא פרסומת סמויה לעופרה". סרטון מבית היוצר של משפחת אין גבול.

The post דברים שפרחות מועדונים הומואיות אומרות appeared first on הכל שקרים.

הפעם במהדורת החדשות האנרכיסטית "זה סוף העולם, ואני מרגיש מצוין": המחאה באוקראינה מנקודת מבט אנרכיסטית, סוף התמימות של הפעיל הסביבתי ביל מקיבן, המאבק נגד צינורות נפט בארה"ב ובקנדה, שוטרים אמריקאים רוצחים חפים מפשע, שוחרר מהכלא אנרכיסט שסירב לשתף פעולה עם חקירת פיצוץ בכניסה ללשכת גיוס לצבא ארה"ב, שיר של הראפר במבו ואסיפות כלליות במחאה החברתית בברצלונה.

לצפייה במהדורות נוספות של "זה סוף העולם, ואני מרגיש מצוין".

The post איך לארגן התקוממות: זה סוף העולם, ואני מרגיש מצוין appeared first on הכל שקרים.

אמן הרחוב הבלגי המסתורי ROA מסתובב ברחבי אירופה, ארה"ב ואוסטרליה, ומשאיר אחריו בכל מקום ציורים ענקיים של בעלי חיים. הוא התחיל את דרכו בריסוס גרפיטי במפעלים נטושים בעיר הולדתו גנט, ויצר ברבות השנים כמה מציורי הקיר הגדולים והמוכרים ביותר בתולדות אמנות הרחוב. הוא גם קנה לעצמו שם כצייר בעל סגנון ייחודי ואובססיה של ממש לבעלי חיים.

"בני האדם למעשה השתלטו על כל העולם. אבל יש הרבה חיות שמצליחות לנצל את המצב לטובתן. אותי מאוד מעניין מחזור החיים הזה שרוב האנשים רואים אותו בתור משהו איום ונורא, אבל יכול להיות משהו ממש יפהפה", אמר ROA. "כשאני נוסע למקומות, אני משתדל לצייר בעלי חיים מקומיים. כך שאני תמיד מתעניין במכרסמים קטנים, אוכלי נבלות וחיות מטורפות שחולקות את הערים עם בני האדם. אלו בעלי החיים שמצליחים לשרוד. אלו הניצולים".

עוד מיצירותיו של ROA כאן וכאן.

The post 30 יצירות של ROA appeared first on הכל שקרים.

"הקהילתיות היא פתרון לבעיה האנושית". גלסקי (צילום: דן זלצר)

השם זה גלסקי. אין צורך בשם פרטי, שם משפחה. פשוט גלסקי. ככה קוראים לו כולם. מאין בא ולאן הולך – תלוי ברוח. בחשק. במי שואל. נודד לבדו בין קהילות אקולוגיות ברחבי הארץ, מושיט יד, שם ראש, ממשיך הלאה. בלי בית קבוע. בלי פלאפון. אבל עם חופש. והרבה.

"הכסף לא מטריד אותי. אני לא חי את חיי על פי 'צריך לעשות כסף', 'צריך להביא פרנסה'", הוא אומר. "המנוע הכלכלי מניע כמעט את כל בני האדם והוא אחת הסיבות הקריטיות לכך שמרבית האנשים תקועים בלופ חסר מוצא: הם צריכים לשלם על דירה, בשביל זה הם צריכים עבודה, בשביל להגיע לעבודה הם צריכים אוטו, בשביל לשלם על האוטו הם צריכים עבודה שניה. זה ממש טיפשי.

"אנשים חושבים שברגע שיש להם אוטו יש להם חופש – חופשיים לנסוע מתי שהם רוצים לדרום ולצפון – זה בדיוק ההיפך, זה כלא. האוטו משעבד אותם לעבודה שהם בדרך כלל לא אוהבים. מי שמח לעבוד 12 שעות ביום? אף אחד. והדירה היא שיעבוד אפילו יותר גודל.

"יש לי הרבה זמן לעשות מה שאני מאמין ומה שאני אוהב". גלסקי (צילום: דן זלצר)

"ככל שאתה גר יותר במרכז אתה צריך לשלם מחיר גבוה יותר. אני לא אומר שצריך לקפוץ מהסולם החברתי ישר להיות הומלס. יש כל מיני דרכים באמצע – כמו לעבור לגור בקומונה. הבעיה היא שכרגע, בחברה הישראלית, אין מוכנות לחיי קהילה. לחיי שיתוף".

אתה באמת מאמין שאפשר לשרוד במדינה הזאת בלי ארנק?

"אני עוד לא לגמרי שם, אבל אני הרבה יותר קרוב. אני אישית עדיין משתמש בכסף, בעיקר בשביל לקנות כלי עבודה או קרשים. אני לא קונה לעצמי דברים. לא ביגוד, לא נעליים ולא אביזרים מיותרים. לפעמים אני אולי משלם לאוטובוס. לרוב נוסע באופניים. אלה הדברים שאני מוציא עליהם, וזה מסתכם במאות בודדות – 200 אולי 400 שקל בחודש. לפעמים אפילו 100 שקל בחודש.

"אוכל יש בשפע בקהילות שאני מתנדב בהן. בגדים יש מלא בכל קהילה. אני אף פעם לא גובה תשלום מהאנשים שאני עוזר להם. הכל בהתנדבות. כי ככה, כשאתה חי בקהילה, בשיתופיות, הכסף זה לא אישיו. העיקר זה האנשים".

"בעתיד רק יהיו יותר הומלסים"

ימים ספורים לפני הסערה שהשליגה את ירושלים, התייצב ההאנדי-מן המזוקן במתחם האוהלים בארלוזורוב בתל אביב עם תוכנית פעולה אופרטיבית: הקמת כיפה גיאודזית למען חסרי הדיור.

"ההקמה של הכיפה הגיאודזית במאהל ארלוזורוב מאוד נגעה לליבי", הוא מגלה, "זה בעצם היה ניסיון שהגיע מתוך הצורך שלי להתנסות בהקמת כיפה מג'אנק אורבאני. בנינו את זה מקרשים ומחביות פלסטיק שמצאנו ברחוב. בזמן שהייתי שם נחשפתי למצוקה הקשה של האנשים. אמרתי שאני מאוד רוצה לעזור. בכל זאת, יש לי ידע, זמן ויכולת. אז אחד הדברים שעשיתי היה לבנות רוקט-סטוב (תנור מבוסס צינור ברזל שפולט חום רב – ט"ז), שהורכב רק מהג'אנק שמצאנו שם.

"בנינו את זה מקרשים ומחביות פלסטיק שמצאנו ברחוב". הכיפה הגיאודזית במאהל ארלוזורוב (צילום: שאול שחם)

"יום אחרי זה נפגשתי עם בחור מ'אוהל הפתרון' (שעוסק במציאת פתרון דיור לדרי המאהל – ט"ז) ונוכח האיום של עיריית תל אביב לפרק את האוהלים חשבנו על פתרון: מחסה עשוי קשתות מכוסה יריעת בד, כמו האנגר קטן ופשוט להרכבה. אז כרגע יש אב טיפוס שאני עובד עליו בשבועיים האחרונים. בניגוד לכיפה הגיאודזית יש פה הרבה פחות ברזל ולא נדרשת מקצועיות כדי להקים אותו.

"המבנה בשלבי פיתוח אחרונים ובתור התחלה אני רוצה להביא חמש יחידות כאלה למאהל ארלוזרוב. אני זקוק לעזרה כספית במימון המחסות האלה, שעולים בערך 600 ש"ח ליחידה. אני מאמין שזה יכול להיות פתרון זמני טוב למצוקת הדיור בארלוזורוב, ובעוד מקומות רבים".

גלסקי אינו אופטימי, בלשון המעטה, נוכח התהליכים שעוברים על העולם המערבי, ובפרט על ארץ זבת החלב והחוטם. "איך שאני רואה את הדברים, בעתיד רק יהיו יותר הומלסים", הוא מנבא, "הכלכלה שלנו עומדת להתרסק בצורה כזו או אחרת. לא נוכל להמשיך לשאוב משאבים מכדור הארץ ולהתרבות מבחינת אוכלוסיה מבלי שכל העסק הזה יגיע לקץ. מצד שני, מעודד לראות את ההתעוררות של התודעה האקולוגית בעולם".

ההתעוררות המעודדת הזו, לדברי גלסקי, היא פשוטו כמשמעו גלגל הצלה. "סוף סוף יש מוכנות של האנושות להבין שהמערכות החולות בהן אנחנו תקועים הן לא גזירה משמיים, יש להן אלטרנטיבות", הוא ממשיך. "המערכת שאנחנו חיים בה היא כמו טיטאניק עצומה ששטה לה בשאננות, בזמן שהקפטנים למעלה לא רואים שאנחנו מתקדמים לעבר קרחון.

"אנחנו, הנוסעים, אמנם לא יכולים להסיט את הספינה ממסלולה אבל כן יכולים לבנות לעצמנו סירות הצלה קטנות – אלו הן הקהילות האקולוגיות. קהילות שיכולות לקיים את עצמן מבחינה תזונתית, לבנות את הבתים בעצמן, ליצור קשרי מסחר פנימיים שיקיימו אותן – זה מה שאפשר לעשות.

"לצעוק לממשלה ססמאות בסגנון המחאה החברתית כמו 'די עם השחיתות', 'מספיק עם החרטא' – הוכח כלא יעיל. בעיניי הדרך היחידה בה אפשר לשנות משהו היא על ידי יצירת מערכת חדשה, שתוביל לביטולן של המערכות הקיימות".

עוזר, תורם וממשיך בדרכו. גלסקי (צילום: שירה דושי)

קהילה ניידת

נדודי גלסקי החלו אחרי שירותו הצבאי, בטיול ארוך לארצות הברית. התגלגל אל חווה של אמן חופשי מניו-מקסיקו שבנה את ביתו מאדמה. בשהייה ארוכת החודשים שם למד גלסקי לבנות באדמה, חונך על ברכי הפרמקאלצ'ר והפנים את מוחשיות האסון האקולוגי שמעבר לפינה.

אחר כך חזר ארצה ובחיפושיו אחר פרמקאלצ'ר כחול לבן, הגיע אל חוות אדמאמא שבדרום. גלסקי נשאר שם, הפך להאנדי-מן הרשמי של המקום, ושיכלל עוד את כישוריו האלכימאיים: הפיכת זבל לתועלת.

כשהשתעמם, חתך לסין, המשיך להודו, בה על אחת הפסגות הגבוהות בקירגנגה הקים שירותי קומפוסט והוסיף גם כיפה גיאודזית לקינוח. חזר ארצה, השתקע בקיבוץ בו נולד, בנה עגלת אופניים נגררת וניסה להקים מרכז הדגמה לבניית כיפות גיאודזיות – שלא צלח.

תוך זמן קצר בתל אביב הייאוש נראה יותר נוח – אז גלסקי החליט לנסות מזלו בעיר הגדולה. פתח סדנה לבניית נגררות אופניים וניסה למכור אותן, אבל השוק התל אביבי לא הרים גבה. תקוע עם עגלה נגררת ואי מימוש מקצועי החליט גלסקי לפתוח עסק שיפוצים, תחת השם הפסטוראלי "האנדי-מן על אופניים".

"הייתי מגיע מלקוח ללקוח על אופניים, חוסך את הוצאות הרכב המטורפות ואת חיפוש החנייה – ככה שזה היה מאוד משתלם כלכלית", הוא משחזר, "אבל אז, יום אחד, התחלתי להשתעל. תפס אותי שיעול כרוני. במשך חודש שלם השתעלתי, הבנתי שאני עושה משהו לא כראוי. כמו כל בעיית גרון – זה לא סתם חולי – זו בעיית תקשורת עם העולם. הבנתי שאיפשהו בפנים אני מזייף.

"הכנתי רשימה של כל הדברים שאני אוהב לעשות – לשתות תה, לשמוע מוזיקה, לבנות נגררות אופניים, לטייל בין קהילות אקולוגיות ולפגוש חברים – ואיחדתי את כולם ביחד. התוצאה הייתה מסע שקראתי לו "מסיבת תה על אופניים" – שעל שמו, אגב, נקרא פרופיל הפייסבוק שלי.

"לקחתי את נגררת האופניים הכי טובה שלי, עשיתי ממנה מן דוכן זז ומתקפל. קשרתי אותה לאופניים ויצאתי למסע של חודש מתל אביב דרך עמק יזרעאל ועד עמק בית שאן – הכל באופניים ועגלה. הייתי עוצר בכל נקודה שהרגשתי שיש בה עניין אקולוגי: פרדס חנה, בית ינאי, נהלל, כפר יהושע, ציפורי, כל מיני מקומות. מה שהתחשק לי".

ואז התחשק לגלסקי להשאר בקומונה בנהלל, שמנתה פלוס מינוס עשרה חברים, תלוי בעונה. גידלו את האוכל שלהם בעצמם, היו קרובים אצל האדמה, ובעיקר זה אצל זה. לגלסקי, מאידך, זה לא הספיק.

"זה היה אוטופי אבל לא אוטופי מספיק בשבילי", הוא מצהיר, "אני ציפיתי לחיי קהילה שיתופיים יותר. כלכלה משותפת. אנשים ששמים את הכסף המשותף שלהם ביחד באותה הקופה. שוויון זכויות מלא. וכמה שהמקום היה מאפשר וליברלי עדיין הרגשתי שאפשר לעשות משהו מדויק יותר. לכן עזבתי. הסתובבתי תקופה, ואז חזרתי לאדמאמא.

"אחרי כמה חודשים, כדי שלא יהיה משעמם, יצאתי למסע חדש על אופניים – הפעם עם קבוצה של אנשים. מסע בו אנחנו עוזרים, תורמים ומתנדבים בין הקהילות האקולוגיות בארץ. קראנו לזה 'קהילה על אופניים'".

כך קמה 'קהילה על אופניים': חבורת אנשים שמחליטים לקיים חיי שכנות בתנועה, דגש על שותפות ודיווש אינטנסיבי בשבילי ארצנו.

"אחת הבעיות הגדולות שאני רואה בקבוצה שלנו – התנועה הסביבתית – שאין לנו כל כך איפה לגור", מעיד גלסקי, "אין אפשרות לקנות אדמה, אין אפשרות לבנות ללא אישור, כך שכרגע אין לנו אופציות מחייה. מבחינתי הפתרון הוא לוותר על עניין המגורים – לנסות לחיות בקהילה נודדת – כי בסופו של דבר מה שהכי חשוב זאת הקהילה. הקהילתיות היא פתרון לבעיה האנושית".

לפני כחודשיים גלסקי לקח פסק זמן מחבריו לקהילה הניידת – היה לו צורך לחזור לפעול לבד, בקצב שלו, לדלג מהר יותר.

מצד אחד אתה מדבר על חיי קהילה אבל מצד שני חזרת לנוע לבד – זה לא סותר?

"אני מדייק את עצמי כל הזמן. הרצונות שלי משתנים. אני בקשר טוב עם החברים וכנראה עוד אחזור, אבל בינתיים, אני רוצה לעשות משהו אחר, למשל, לעזור לפתור את מצוקת חסרי הדיור במאהל ארלוזורוב.

"לשמחתי, בגלל שאני לא חי במרדף אחרי הכסף, יש לי הרבה זמן לעשות מה שאני מאמין ומה שאני אוהב. קוראים לזה ייעוד. זה אולי נשמע פשוט, אבל זה נורא מסובך לרוב האנשים שמתחבטים ואומרים 'אבל איפה אני אמצא פרנסה'. הקריאה הגדולה שלי לאנשים היא שאתם לא צריכים פרנסה. על ידי זה שנוותר על צרכנות אובססיבית נוכל להיות הרבה יותר חופשיים והרבה יותר מדויקים לייעוד שלנו – לתפקיד שלנו בעולם.

"הדרך להיות מחובר לעצמך היא קודם כל להתפטר מהעבודה שאתה לא אוהב. אחר כך צריך לנשום עמוק ולבחון. שיטת האלימנציה עובדת פה הכי טוב. גם היום אני ממשיך לזוז, למרות שאני פחות או יותר כבר יודע מה אני. יש לי המון ודאות לגבי הדרך שלי. נשאר רק סימן שאלה אחד: מה אני עושה מחר".

"כשאתה חי בקהילה, בשיתופיות, הכסף זה לא אישיו. העיקר זה האנשים" (צילום: דן זלצר)

The post הנווד שיוצא להציל את העולם appeared first on הכל שקרים.

 1  בעבודה שלי אפשר יהיה לנשום.

 2  עבודתי תכלול שלושה חלקים חשובים באותה המידה: דברים שאני יודע איך לעשות, דברים שאינני יודע איך לעשות, ודברים שאני מגלה תוך כדי עשייה.

 3  אנסה להתייחס למציאות בתור נס, חידה או משחק. אשמור על חושים מחודדים כדי ללמוד את אמנותי מכל מקור אפשרי – ילדים, כלבים, חול ברוח, שיכורים, תחנות רכבת, קרח נמס וירקנים.

 4  ידע הופך לידע רק כאשר חולקים אותו עם אחרים. אחלוק תמיד את הידע שלי כשהדבר אפשרי.

 5  לא אכפה על אף בובה סוג כלשהו של סיפור או תפיסה חזותית, וגם לא תנועות, העמדות או צלילים.

 6  אעשה כמיטב יכולתי לסייע לחפצים וחומרים לספר את סיפורם.

 7  משחק הוא כבר מחצית מעבודתי. אפנה זמן כדי לשחק עם החומרים, הבובות והתפאורה.

 8  בובות וחלקיהן יורשו לעבור מהופעה אחת לאחרת ולהחליף זהויות.

 9  שגיאות וצירופי מקרים כביכול שיתרחשו בתהליך העבודה יתקבלו בברכה כמתנה מהחיים; תוצאותיהם לא יידחו.

 10  אדאג לכך שעבודתי לא תשרת פוליטיקה של מלחמה, גזענות או ניצול. לכן לא אשתף פעולה עם ארגונים שאחראים לכך או תומכים תרבותית בגישות אלו בחברה.

 11  בעת הפקת מופע, תמיד אשתדל ככל הניתן לעבוד על בסיס שיתוף, שימוש ברשתות ומערכות פתוחות ושוויוניות אחרות; אעשה כמיטב יכולתי להימנע מהשוק הקפיטליסטי.

 12  זמן הוא לא כסף, ערכו גדול לאין ערוך. אהיה מציאותי ולא אייחס יותר מדי חשיבות למימון בזמן תהליך היצירה.

"יום אחד הוא מאה אלף מופעים" – יואל פלקה, בן ארבע.

חוזה עבודה אישי של הצייר, שחקן, משורר ואמן תיאטרון הבובות הישראלי ישמעאל פלקה, המתגורר זה עשור בפינלנד. פלקה - לשעבר חבר "מיליציית החורף" ו"מחתרת התלמידים העירונית" - היה מיוצרי הפנזין "AM" בשנות ה-90.

The post חוזה עבודה אישי של אמן בובות appeared first on הכל שקרים.

המושג 'טינאייג'ר' לא היה קיים מאז ומעולם. לפני המצאת המושג, לא היה שלב ביניים בחיים. או שהיית ילד או שעבדת כמו אדם מבוגר. אבל בפתחה של המאה ה-20, פרץ מאבק בין המתבגרים למבוגרים שתוצאותיו הגדירו את המושג טינאייג'ר של ימינו.

הסרט התיעודי "טינאייג'" ("Teenage") מביא באמצעות סרטי וצילומי ארכיון וקטעי יומנים, את סיפורם של ארבעה מתבגרים, בהם נערה בתנועת היטלר יוגנד בגרמניה ונער ממוצא אפריקאי בתנועת הצופים בארה"ב.

במאי הסרט הוא מאט וולף, והתסריט נכתב על ידי ג'ון סאוואג', מחבר הספר "טינאייג': היווצרות תרבות הנעורים 1875-1945". 

The post התקוממות המתבגרים appeared first on הכל שקרים.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הודה באופן רשמי לארה"ב על "המסורת המפוארת של לגרום לספורטאים מקצוענים הומואים לחוש לא רצויים".

The post רוסיה מברכת את ארה"ב: גם אצלכם ספורטאים הומואים חשים לא רצויים appeared first on הכל שקרים.

מפתחים אלמונים יצרו גירסה משודרגת של המשחק הפופולרי הגנוז "פלאפי בירד", בכיכובו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. במשחק "פלאפי ביבירד", נישא נתניהו על כנפי נשרים ומנווט בין צינורות ופחים. המטרה, כך אומרים, היא לנסות ולמנוע ממנו להיחבל בראשו.

The post פלאפי ביבירד appeared first on הכל שקרים.