הפרק הראשון של "גז מדמיע על הבוקר" (Tear Gas in the Morning), רומן גרפי מאת האמנית האמריקאית קייטי מירנדה. הרומן מביא את סיפורה של ברברה סילברמן, אמנית יהודייה אמריקאית המתנדבת כפעילת זכויות אדם בתנועת מחאה לא אלימה בגדה המערבית.

"הסיפור מבוסס באופן רופף על חוויותיי האישיות כשהתנדבתי בתנועת הסולידריות הבינלאומית בשנים 2006-2009, ואירועים אמיתיים מחייהם של פלסטינים, ישראלים ומתנדבים בינלאומיים שפגשתי במהלך שהותי בפלסטין", סיפרה מירנדה.    

סרטון של הפרק הראשון. אנימציה: דיוויד שין.

The post גז מדמיע על הבוקר appeared first on הכל שקרים.

קטע מתוך פוסט שפורסם במקור בבלוג החברים של ג'ורג'

לפני כשנתיים, טרול גאוני עלום חילק לבאי הפגנה של יואב ("הצל") אליאסי שלטים שבהם נאמר "עם אחד, מדינה אחת, מנהיג אחד". הוא גרם להם בכך להניף סיסמא נאצית ידועה. הטמבלים שהניפו את השלטים, כמובן, לא הבינו מה הם מניפים.

לפני כחודש, בהפגנת הימין למען הרוצח אלאור אזריה, נראה שלט שאומר "הכבוד שלי הוא נאמנות", סיסמת האס.אס. גם שם יש להניח שמדובר היה בהטרלה, שהמטרה שלה היא להראות שהימין הישראלי בחלקו לא יודע את זה, אבל הוא נאצי: הוא מאמץ סיסמאות נאציות בלי להרהר. (כמובן, חלקים בימין היהודי משתוקקים אקטיבית לכך שהנאצים יסכימו לקבל אותם, אבל זה סיפור אחר.)

והנה, השבוע, ההטרלה של לפני שנתיים הפכה לסיסמה רשמית של הממסד הישראלי. בטקס הממלכתי ביותר של השנה האזרחית הישראלית, טקס הדלקת המשואות ערב יום העצמאות, יצרו הדגלנים את המילים "עם אחד, מדינה אחת".

ניתן למי שארגן את הטקס הזה את ההנחה שהוא לא יודע מאיפה שאולה הסיסמה הזו, אבל אירונית, בשבוע שבו כל הממסד הציוני מסתער על סגן הרמטכ”ל שאמר שיש סממנים מדאיגים בחברה הישראלית, הגיע הטקס הרשמי ביותר של המדינה והוכיח שהוא צדק יותר ממה ששיער.

The post עכשיו זה רשמי: ישראל מודה כי יש בה סממנים נאציים appeared first on הכל שקרים.

פרשן חדשות ערוץ 2 לענייני צבא ובטחון, רוני דניאל, סיפק לנו הפעם את ציטוט השבוע.

"אני כבר לא איש כל כך צעיר. אני גדלתי בקיבוץ מעוז חיים, חרשתי בשדה ליד הירדן. אמרו הולכים לצבא – הלכתי לצבא. אמרו צריך להיות קצינים – הלכתי להיות קצין. מילואים? אמרו לך להיות מג"ד. הלכתי להיות מג"ד ולכל המלחמות שנדרשתי… אני לראשונה מרגיש, אחרי השבוע הזה, שאני לא בטוח שאני רוצה שהילדים שלי יישארו כאן. עד לפני זמן חשבתי שזה דבר הכי נורא שיכול לקרות."

The post רוני דניאל: "אני לא רוצה שהילדים שלי יישארו בארץ" appeared first on הכל שקרים.

 על להיות ערבי-אמריקאי 

שיחת TED של הקומיקאי פלסטיני-אמריקאי, עמר זאהר.

 אנחנו לא לבנים 

קטעים מתוך סרטו התיעודי "אנחנו לא לבנים".

 ביקור בפלסטין 

 שיט שפלסטינים אומרים 

The post כשתומכי דונלד טראמפ אומרים: "תחזור לארץ שלך!", אני עונה להם: "אני מנסה כבר מאז 1948!" appeared first on הכל שקרים.

הופעת אלטון ג'ון השבוע בתל אביב תהיה הופעתו הרביעית בישראל. לקראתו הופעתו הקודמת בארץ, בקיץ 2010, הכינו קבוצות פלסטיניות וארגוני זכויות אדם קליפ מלוטש המציג שש סיבות מדוע המוסיקאי הבריטי צריך לבטל את הופעתו ולהצטרף לחרם התרבותי על ישראל.

The post הסרטון שיצליח לשכנע את אלטון ג'ון לבטל הופעתו בישראל ולהצטרף לחרם appeared first on הכל שקרים.

אם לא מצליחים ללמד בנים להפסיק לאנוס, צריך להתחיל ללמד בנות איך לסרס. איור של דיאלו ראונדס.

The post אם לא מצליחים ללמד בנים להפסיק לאנוס, צריך להתחיל ללמד בנות איך לסרס appeared first on הכל שקרים.

כשמלאו לה 80 שנה, אנשי ביטחון ישראלים ביצעו בה חיפוש גופני פולשני כדי לוודא שלא החביאה פצצה בווגינה. וגם אחרי גיל 90 היא המשיכה להיעצר בהפגנות. ניצולת השואה ופעילת זכויות האדם הדי אפשטיין, מתה בביתה בסנט לואיס בארה"ב ב-26 במאי 2016. היא היתה בת 91 במותה.

אפשטיין, אזרחית אמריקאית ילידת גרמניה, ניצלה מהנאצים הודות להחלטת הוריה – חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה – לשלוח את בתם היחידה בת ה-14 לאנגליה. אפשטיין לא ראתה שוב את הוריה. בסתיו 1942 עוד קיבלה גלויה אחרונה מאמה, בה נכתב "אנחנו בדרך למזרח… שולחת לך ברכת שלום אחרונה". שני הוריה נספו באושוויץ.

אחרי המלחמה, היגרה אפשטיין לארה"ב, והפכה לפעילה למען זכויות אזרח, צדק חברתי וזכויות אדם. לאורך השנים פעלה למען דיור הוגן, לקידום זכותן של נשים לבצע הפלות ונגד מלחמות של ארה"ב, ובשלהי שנות השמונים השתתפה במשלחות שלום למדינות כמו קמבודיה, ניקרגואה וגואטמלה.

אפשטיין, אשר גדלה בבית אנטי ציוני, החלה לגלות עניין בסכסוך הישראלי-פלסטיני בעקבות טבח סברה ושתילה, וסיפרה כי כבר בביקורה הראשון בישראל בתחילת שנות ה-80 שמה לב לגזענות כלפי הפלסטינים. "לקחו אותנו לטיול תיירותי, והאנשים באוטובוס היו שואלים: 'מי גר באזור הזה?'. 'כאן גרים יהודים'. 'הו, האזור נראה כל כך יפה. הגינות מקסימות. ומי גר כאן?'. 'כאן גרים פלסטינים'. 'אוי, כמה מסריח. הריח ממש נורא, וגם מלוכלך פה'".

"זה הפריע לי, סוג כזה של אפליה ודיבור נגד פלסטינים שאותם הם אפילו לא הכירו", סיפרה אפשטיין. "זה הותיר לי טעם רע מאוד בפה".

בשנת 2003 היא החליטה לבקר לראשונה בשטחים ולהתארח אצל משפחות פלסטיניות בגדה המערבית, וראתה ממקור ראשון את עוולות הכיבוש. מאז שבה וביקרה בגדה מספר פעמים, ונטלה חלק בהפגנות לא אלימות משותפות של ישראלים ופלסטינים בבילעין.

ביקורה של אפשטיין בארץ בשנת 2004 נחרט בזיכרונה בשל מה שהתרחש כאשר הגיעה לנמל התעופה בן גוריון כדי לטוס חזרה לביתה בארה"ב. "הפקידה במשטרת הגבולות הקלידה את השם שלי במחשב, ואז מיד, משום מקום, צצו שני גברים שהזדהו בתור אנשי אבטחה, ושתגי הזיהוי שלהם נתלו הפוך כך שאי אפשר יהיה לראות את שמותיהם", סיפרה אפשטיין.

"בהמשך ביצעו בי חיפוש גופני, ואחר כך הורו לי להתפשט. אמרתי להם: 'אין לכם זכות לעשות זאת', אבל בסוף התפשטתי. אז אמרו לי להתכופף, ועשו בי חיפוש גופני פולשני. ושאלתי אותם 'למה אתם עושים את זה?'. אז הם ענו לי 'זה בגלל שאת טרוריסטית ואיום בטחוני'".

"אישה בת 80 יכולה להיות טרוריסטית?", התלוצצה אפשטיין כאשר סיפרה על האירוע. "מה, הם חושבים שיש לי פצצה בווגינה?".

אפשטיין, שתמכה בחרם כלכלי על ישראל, החליטה ללמוד שחייה בשנות ה-80 של חייה כדי שתוכל להשתתף במשט לפריצת המצור על רצועת עזה. בשנת 2009 גם נמנתה על 1,300 פעילי שלום בינלאומיים שפתחו בשביתת רעב מול מטה האו"ם בקהיר בגין סירוב הרשויות במצרים לאפשר להם להיכנס לעזה. 

ביקורתה החריפה על מדיניות ישראל גם הציבה אותה על הכוונת של לאומנים ציוניים בארה"ב. בינואר 2009, לאחר שביקרה את התקפת צה"ל על עזה בראיון לערוץ הטלוויזיה פוקס, היא החלה לקבל איומים על חייה בטלפון, ובקיץ של אותה שנה הותקפה בדרכה הביתה ונחבלה.

אפשטיין, מתומכי תנועת "חיי שחורים חשובים" בארה"ב, המשיכה בפעילותה למען זכויות אדם גם בערוב ימיה. שלושה ימים לאחר שמלאו לה 90 שנה היא נעצרה בזמן שניסתה לפרוץ למשרדו של מושל מדינת מיזורי בארה"ב במחאה על הריגתו של הצעיר השחור מייקל בראון על ידי שוטר בפרגוסון.

אפשטיין נלקחת למעצר בהפגנה על אלימות שוטרים בפרגוסון. צילום: סטיבן הסיה

אפשטיין נהגה לסיים את כל הרצאותיה בשלוש בקשות: "זכרו את העבר, אל תשנאו, ואל תעמדו מנגד".

"אם לא ננסה להביא שינוי, אם לא נרים את קולנו, אם לא ננסה לתקן את העוולות שאנו רואים – נהפוך לשותפים לדבר עבירה. אינני רוצה להיות אשמה בכך שלא עשיתי כמיטב יכולתי כדי להביא לשינוי", אמרה אפשטיין.

"חייתי בגרמניה תחת שלטון היטלר. אני יודעת מהו דיכוי. כאשר אני רואה עם אחר סובל מדיכוי, אינני יכולה לשתוק".

The post למה ניצולת שואה בת ה-80 מחביאה פצצה בווגינה? appeared first on הכל שקרים.

הקומיקאי יליד אוסטרליה, סטיב יוז, מסביר מדוע העובדה שמישהו אומר משהו שמעליב אותך אינה צריכה למנוע ממנו להמשיך לומר את זה.

הנה הקטע המלא בו טוען יוז כי תקינות פוליטית ותקנות לבריאות ובטיחות הציבור הן אבסורדיות.

The post על תקינות פוליטית והזכות להעליב appeared first on הכל שקרים.

אט אט גווע…
מי שלא נוסע,
מי שלא קורא,
מי שלא שומע מוסיקה,
מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו.

אט אט גווע…
זה שהורס את האהבה לעצמו,
זה שדוחה עזרה מושטת.

אט אט גווע…
זה המשועבד להרגליו,
החוזר יום יום על אותם המסלולים.

אט אט גווע…
זה שלא מחליף את המותג,
שלא מחליף את צבע הלבוש,
שלא משוחח עם מי שהוא לא מכיר.

אט אט גווע…
זה שמתחמק ממערבולת החושים,
המונע מעצמו תשוקות,
המחזירות את ברק העיניים
ומשקמות את הלב ההרוס.

אט אט גווע…
זה שלא מסובב את ההגה,
כאשר הוא לא מאושר מעבודתו, ממעשיו, מאהבתו…

אט אט גווע…
זה שלא מסכן את הוודאי
או הלא ודאי
בכדי ללכת אחרי חלום.

אט אט גווע…
זה שלא מרשה לעצמו,
אפילו פעם בחיים
לברוח מהעצות הנבונות.

חייה היום!
סכן היום!
עשה היום!
עשה מיד!
אל תסכים לגווע לאט!
הסר את המכשולים!
אל תסרב לאושר!

פבלו נרודה

The post אט אט גווע appeared first on הכל שקרים.

קוטזי ברמאללה

דברים שנשא הסופר הדרום-אפריקאי חתן פרס נובל לספרות, ג'.מ. קוטזי, בערב הסיום של פסטיבל הספרות הפלסטיני התשיעי שהתקיים בין ה-21 ל-26 במאי 2016.

"באתי לפלסטין כדי לראות ולהקשיב וללמוד ובמהלך השבוע החולף ראיתי, שמעתי ולמדתי המון. אני יוצא מפה תחת הרושם העז שמעורר האומץ וכושר העמידה של בני העם הפלסטיני בזמנים קשים אלו בקורותיהם. וגם החן וההומור שבהם הם מגיבים לתסכול וההשפלה של הכיבוש.

נולדתי וגדלתי בדרום אפריקה ולכן באופן טבעי אנשים שואלים אותי אלו מהדברים שהיו בדרום אפריקה אני רואה במצב הנוכחי בפלסטין. שימוש במילה אפרטהייד כדי לתאר את מצב הדברים כאן, מעולם לא נראה לי צעד מועיל. כמו השימוש במונח השמדת עם כדי לתאר את מה שהתרחש בטורקיה בשנות ה-20, השימוש במילה אפרטהייד מסיט את הדיון לוויכוחים סמנטיים משולהבים, שסותמים את הגולל על ההזדמנויות לניתוח המצב.

אפרטהייד היה מערכת של הפרדה בכפייה על בסיס גזע או מוצא אתני, שנוצרה על ידי קבוצה שמדירה אחרים על סמך הגדרות שקבעה בעצמה, מתוך מטרה לבסס כיבוש קולוניאלי, ובמיוחד להדק את האחיזה באדמה ובמשאבי טבע.

בירושלים ובגדה המערבית אנו עדים למערכת של הפרדה בכפייה על בסיס דת ומוצא אתני, שנוצרה על ידי קבוצה שמדירה אחרים על סמך הגדרות שקבעה בעצמה, מתוך מטרה לבסס כיבוש קולוניאלי, ובמיוחד לשמר ולהדק את האחיזה באדמה ובמשאבי טבע. תסיקו את המסקנות בעצמכם".

קוטזי בחברון

The post הסופר הדרום-אפריקאי קוטזי על ישראל ואפרטהייד: "תסיקו את המסקנות בעצמכם" appeared first on הכל שקרים.

בספר שמות, פרק ל' פסוק ל"ד, מסופר: "ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה".

אבל מה באמת עשו משה ואהרון באהל מועד? מערכון מתוך התוכנית היהודים באים מנסה לענות על שאלה זו, ותוך כדי גם נותן לסיפור טוויסט מטורף בסגנון "מועדון קרב".

The post מועדון קרב – גירסת התנ"ך appeared first on הכל שקרים.

בוקר יום ראשון, ה-5 ביוני 2016, הבלאגן חגג בירושלים לקראת מצעד "ריקוד הדגלים". אם לא די בכך, סוחרים במרכז העיר גילו לתדהמתם מכתב מהעירייה המורה להם לסגור את חנויותיהם כדי להימנע מ"חיכוך מיותר" במהלך המצעד.

בעלי חנויות וסוחרים במרכז ירושלים נדרשו על פי הודעת העירייה לסגור את עסקיהם לרגל המצעד לא יאוחר מן השעה ארבע אחר הצהריים, וכי "הוצאת סחורה או חפצים אחרים מחוץ לחנויות ובתי קפה אסורה בהחלט לאחר השעה שלוש אחר הצהריים".

הסוחרים זעמו על ההחלטה והציפו את מוקד העירייה בפניות. "משעה שבע בבוקר התחלתי לקבל טלפונים מסוחרים עצבניים שדרשו לקבל תשובות", סיפר המשנה לראש העירייה, מאיר תורג'מן.

בה בעת, איגוד בעלי העסקים פירסם הודעה בה הביע את התנגדותנו הנחרצת להוראות העירייה. "אם מצעד ריקוד הדגלים מהווה סכנה לחיכוך עם בעלי חנויות וסוחרים במרכז ירושלים, על העירייה להגן על התושבים, ולא לפגוע בפרנסתם ובכלכלת העיר", נאמר בהודעת האיגוד.

"אנו קוראים לראש העיר ניר ברקת, למועצת העיר ולכלל עיריית ירושלים לבטל את ההחלטה השערורייתית הזו ולאפשר התנהלות עסקית תקינה. ירושלים היא קודם כל הבית שלנו, של התושבים ושל הסוחרים. נראה ששיקולים פוליטיים ומדיניים צרים מניעים את העירייה לקבל החלטות בשם גורמים אינטרסנטיים מחרחרי ריב, על חשבון תושבי העיר".

"עברנו שלוש אינתיפאדות ואת העבודות על הרכבת הקלה, שזו אינתיפאדה בפני עצמה", אמר אלי לוי, יו"ר ועד הסוחרים של מרכז העיר. "עייפתי, אין לי כוחות להתמודד יותר".

"מצב העסקים במרכז העיר בשפל של כל הזמנים, בעיקר בגלל חוסר יציבות ביטחונית. לא קיבלנו שום פיצויים מאז האינתיפאדה הראשונה. העירייה מפתחת עבודות בנייה ואירועי תרבות שפוגעים בעסקים הקטנים ומעשירים את העשירים. אנו דורשים מהעירייה וממדינת ישראל לתת לנו את הפיצויים שמגיעים לנו, ולהפסיק לשרת את בעלי ההון", אמר לוי.  

 תעלול מחאה 

עם זאת, עוד בטרם שככה הסערה סביב החלטת העיריה להורות על סגירת העסקים, התברר כי מדובר למעשה במתיחה שמטרתה למחות על סגירת עסקים ברובע המוסלמי לרגל המצעד.

הודעת העירייה המזויפת שנתלתה על עסקים במרכז ירושלים היתה למעשה תרגום מדויק כמעט לחלוטין של ההודעה שמחלקת המשטרה בכל שנה לסוחרי הרובע המוסלמי לקראת צעדת הדגלים.

יתר על כן, גידי גונקל החתום על הודעת העירייה, כמו גם עמיתו יהונדב תקריתי, החתום על תגובת איגוד בעלי העסקים, אינם אלא פרי דמיונם הקודח של חברי קבוצת "שיבושתרבות".

נוסח התגובה המפוברקת של איגוד בעלי העסקים נלקח מתגובות של סוחרים פלסטיניים בעיר העתיקה, אשר בדומה לעמיתיהם בעיר המערבית, גם הם מתרעמים על האפשרות שהעירייה והמשטרה תאפשר לצעדה לאומנית לפגוע בעסקיהם.

עד מהרה, תגובת האיגוד בגנות העירייה הפכה לוויראלית באינטרנט, לאחר שמרבית הגולשים הבינו כי הודעת העירייה היתה מזויפת, אך גרסו בטעות כי תגובת איגוד בעלי העסקים היא אמיתית, וכי הסוחרים נפלו בפח.

בעירייה זעמו והמשנה לראש העירייה, תורג'מן, הגיש תלונה במשטרה בגין זיוף מסמך והודעה כוזבת.

"אין לחלוק על כך שהמתיחה הייתה לטורח על סוחרים ועל גורמים בעירייה, אך ההחלטה להגיש תלונה מסיטה את תשומת הלב מהעיקר: עיריית ירושלים דואגת ליהודים בלבד", נאמר בהודעה שפירסמה קבוצת "שיבושתרבות" העומדת מאחורי התעלול.

"לא לחינם מצעד שחורט על דגלו קריאות כגון "מוות לערבים" זכה השנה לתקציב גדול פי שלושה. עובדות אלו מאירות באור קודר את הסאטירה שיצרנו. מטרתנו מעולם לא היתה להונות, אלא לחשוף בצורה יצירתית את האמת – ירושלים לעולם לא תהיה מאוחדת תחת משטר שמתעדף גזע אחד על פני אחר. איננו חוששים מעימות עם העירייה, יש לערער את הסטטוס קוו כדי לשנות אותו".

The post תעלול הדגלים: סערה בירושלים עקב הודעה מזויפת על סגירת עסקי יהודים לרגל מצעד הדגלים appeared first on הכל שקרים.

אם נמאס לך ממלחמות ופיגועים וכל מה שאת/ה רוצה זה לגור במדינה שוחרת שלום שלא מעורבת בשום סכסוך מלחמתי, הרשימה הבאה מיועדת לך.

ישנן כיום בעולם רק 10 מדינות שלחלוטין אינן מעורבות בשום סכסוך צבאי או לחימה כלשהי, לפי מדד השלום הגלובלי (Global Peace Index) של המכון לכלכלה ושלום באוסטרליה. כמעט מחצית מהמדינות הן במרכז ובדרום אמריקה: אורוגוואי, פנמה, קוסטה ריקה וצ'ילה.  

לאירופה יש רק נציגה אחת בעשיריה – שווייץ, הידועה במדיניותה הניטרלית-בדלנית – מכיוון שמדינות היבשת מעורבות באמצעות הקצאת משאבים בסכסוכים בעיראק, סוריה ואפגניסטן. לאסיה יש שלוש נציגות ברשימה – יפן, וייטנאם וקטאר – ולאפריקה יש שתיים: מאוריציוס ובוטסואנה.

מאוריציוס: בלי מלחמות ועם נוף מהמם

מדד השלום הגלובלי גם כולל דירוג של המדינות השוחרות שלום ביותר בעולם, וישראל מדורגת כצפוי בתחתית (מקום 148 מתוך 162) – אחרי מדינות כמו לבנון, מקסיקו, תימן וקולומביה.

לפי הדירוג, המדינה הכי שוחרת שלום בעולם היא איסלנד, ואחריה דנמרק, אוסטריה, ניו זילנד ושווייץ. פינלנד, קנדה, יפן, אוסטרליה וצ'כיה משלימות את העשיריה הפותחת. במקום האחרון בדירוג ניצבת סוריה, ולפניה עיראק, אפגניסטן ודרום סודאן.

דירוג המדינות מבוסס על שורה של אינדיקטורים אשר אומדים בין השאר את היקף הסכסוכים המתמשכים (מקומיים ובינלאומיים) בכל מדינה ואת רמת המיליטריזציה והבטחון בה.

The post יש כיום רק 10 מדינות בעולם שלא מעורבות בשום מלחמה appeared first on הכל שקרים.

מר שואה גר בבית גדול

עם כלבה והמון משרתים,

למר שואה היה שיער סגול

והשפעה על המון אנשים.

מבוקר עד ליל היה מר שואה

משווה ומזהיר ומתריע:

בגלל ההוא זה התחיל,

בגלל ההוא היא תחזור,

בגלל זה צריך לי להצביע.

וככל שהרבה על כך לדבר

חזר מר שואה ונבחר,

עד שאיש לא ידע מה היה גורלו

אלמלא על כל אלה חזר.

ערב אחד בטקס רשמי

פגש הוא את מר בטחון שהפתיע

עלה על במה והשווה

והזהיר ואפילו העז להתריע.

התרגז מר שואה, כעס ואמר:

"השואה זה אני – באיזו זכות?  

אם אחר על השואה ידבר

זה פשוט מאוד זילות".

חזר מר בטחון עצוב לביתו

על שאיש על דבריו לא הריע

ולפני השינה אמר לעצמו:

"מהיום אזכור לא להתריע".

ומאז אותו יום הבינו כולם

והפסיקו דעתם לחוות,

כי יש רק איש אחד

מר שואה – לו מותר

להזהיר, להפחיד, להשוות.

ספר הילדים "מר שואה" נולד בעקבות העימות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין סגן הרמטכ"ל יאיר גולן על רקע דברים שאמר גולן בנאום לרגל יום השואה ב-4 במאי 2016. הספר הוא פרויקט משותף של המאייר מיש רוזנוב ושל תוכנית הטלוויזיה לילה טוב עם אסף הראל.

The post עלילות מר שואה – אגדה שהיתה באמת appeared first on הכל שקרים.

נטאשה מונדקור, סטודנטית בת 19 מעיר הולדתו של המתאגרף מוחמד עלי, מעולם לא פגשה את עלי, אבל הוא שינה את חייה.

כשהיתה בבית ספר יסודי, היא היתה הילדה כהת העור היחידה בכיתה, ולעיתים קרובות נפלה קורבן לבריונות אך לא היה לה אומץ לענות לאלו שהתעמרו בה. עד שיום אחד, בשיעור היסטוריה, לימדו בכיתה את סיפורו של עלי, ונטאשה הקטנה – שכמו עלי נולדה וגדלה בעיר לואיוויל במדינת קנטקי – שאבה כוח והשראה מסיפורו.

נטאשה מונדקור ספדה לעלי בטקס האשכבה שנערך בלואיוויל ב-10 ביוני 2016. תרגום דבריה לעברית למטה.

"אני רוצה להודות למשפחת עלי על כך שהעניקו לי הזדמנות לדבר ולהדהד את הקול שהעניק לי מוחמד. אז הרשו לי לספר לכם סיפור על איש. איש שסירב להאמין שהמציאות יכולה למנוע את השגת הבלתי אפשרי. איש שפעם הצליח, דרך עמודי ספר לימוד, לגעת בלבה של ילדה בת שמונה שתפיסתה העצמית שיקפה את נקודת מבטם של אלו שאינם מסוגלים לראות מעבר לגוון עורה.

אבל במקום להישאב לכאב של המציאות המעוותת הזו, היא מצאה בתוכה כוח בדיוק כפי שעשה האיש הזה כאשר הוא עמד זקוף מול גשם זלעפות וצעק: "אני התסיסה בים שביעות הרצון העצמית שלכם, ולעולם לא אפסיק להכות גלים".

וקולו הדהד דרך קולה. דרך קולי. והיא הרימה את האבנים שנזרקו לעברה, והשליכה אותן חזרה עם קול עוצמתי כל כך שהוא הפך את כל הכאב שעמו התמודדה בחייה לעוצמה ונחישות. ועכשיו, ילדה בת שמונה זו עומדת בפניכם כדי לספר לכם שקריאתו של עלי ממשיכה להכות גלים גם כיום.

שעלינו לשאוב כוח מהזהויות שלנו, בין אם אנחנו שחורים או לבנים או אסייתים או היספנים. להט"בים, בעלי מוגבלויות או בריאים בגופם. מוסלמים, יהודים, הינדים או נוצרים. קריאתו היא ביטוי לאלו שקולם לא נשמע, ומפריכה את הרעיון לפיו כולנו צריכים לעמוד בתקן נורמטיבי אחד.   

זו המשמעות של לעשות את הבלתי אפשרי. כי "בלתי אפשרי" זו לא עובדה, "בלתי אפשרי" – זו דעה. "בלתי אפשרי" זה כלום.

כשאני מביטה אל הקהל הזה, אני מחייכת. אני מחייכת מכיוון שאני מבינה שהוא לא באמת הלך. הוא חי בכם, והוא חי בי, והוא חי בכל אדם בו הוא נגע בכל פינה של העולם הזה.

המציאות מעולם לא היתה מגבלה מבחינתו של עלי. עבורנו, כפי שכל אגרוף שהטיחו בו יריביו, "בלתי אפשרי" לא מספיק כדי להפיל אותנו מכיוון שאנחנו עלי. אנחנו גדולים יותר מהאבנים או האגרופים שאנחנו מטיחים זה בזה. יש בנו את היכולת להעצים, לעורר השראה, להתחבר ולאחד – ואלו יחיו לנצח.   

אז הרשו לי לספר לכם סיפור על איש ששמו הוא מוחמד עלי. הוא הגדול מכולם. הוא מלואיוויל קנטקי והוא חי בתוך כל אחד ואחת מאתנו. והסיפור שלו רחוק מלהסתיים".

The post "בלתי אפשרי" זו לא עובדה, זו רק דעה appeared first on הכל שקרים.

הרב היהודי-אמריקאי מייקל לרנר ספד למוחמד עלי בטקס האשכבה של המתאגרף הנודע – לפי בקשתו המפורשת של עלי עצמו לפני מותו – וניצל את הבמה כדי להביע סולידריות עם מוסלמים, ולקרוא לסיום הכיבוש הישראלי בגדה המערבית.

"צריך לומר לראש ממשלת ישראל נתניהו שהדרך להשיג בטחון לישראל הוא לסיים את הכיבוש בגדה המערבית ולסייע להקמת מדינה פלסטינית", אמר לרנר לקול תשואות הקהל בהלוויה שנערכה בעיר לואיוויל קנטקי ב-10 ביוני 2016.

"אחת הסיבות לכך שאנחנו קוראים לארה"ב להתנגד לאותו חלק בממשלת ישראל שמדכא את הפלסטינים היא שבתור יהודים אנו מבינים שאנחנו מחויבים להכיר בכך שאלוהים ברא את כולם בצלמו וכי כולם יקרים מפז באותה המידה וזה כולל גם את העם הפלסטיני ואת כל שאר האנשים על פני כדור הארץ", הוסיף.

לרנר, רב בית הכנסת בית תיקון בעיר ברקלי בקליפורניה, נימנה על רשימת נושאי ההספדים בלוויה לבקשת עלי עצמו אשר ערך לפני מותו את רשימת הסופדים שרצה. השניים הכירו בשלהי שנות ה-60 כאשר היו פעילים בהפגנות נגד המלחמה בוייטנאם.

נאומו של לרנר כלל גם גינוי לשימוש הצבאי שעושה ארה"ב במטוסים ללא טייס, ביקורת הבנקאים החמדנים ודרישה להפסיק את רדיפת השחורים על ידי רשויות החוק בארה"ב. שווה לצפות בנאום ולו רק בשביל לראות את המבוכה של נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון – שספד אף הוא לעלי בלווייה – לחלק מדבריו של לרנר.

The post הרב שזכה לתשואות בהלוויה של מוחמד עלי אחרי שקרא להקמת מדינה פלסטינית appeared first on הכל שקרים.

בעקבות הטבח במועדון להט"ב בעיר אורלנדו בארה"ב ב-12 ביוני 2016, פורסמה הכרזה המופיעה למעלה בעמוד פייסבוק Super dank prole memes for infantile ultra lefties.

הנה כרזה נוספת שפורסמה אף היא בעמוד בעקבות הטבח.

The post הומופוב טוב – הוא הומופוב מת appeared first on הכל שקרים.

עשרות תיאטראות, להקות מחול ומוסדות תרבות ישראלים אחרים קיבלו ממשרד התרבות מסמך הצהרה לפיו לא נמנעו מהופעות בשטחים – ונדרשים לחתום עליו כתנאי להמשך קבלת מימון ממשלתי.

במסמך החדש, ששמו הרשמי "הצהרה על הופעה בפריפריה", מתבקשים מוסדות תרבות להצהיר האם נמנעו או לא נמנעו מלהופיע ביהודה ושומרון, בגליל ובנגב.

המסמך הוא המשך לקריטריון עליו הכריזה שרת התרבות, מירי רגב, שמאפשר לה להטיל קנסות של מאות אלפי שקלים על מוסדות שמסרבים להופיע בכל מקום בישראל, לרבות בשטחים.

עם זאת, גורם באחד התיאטראות אמר בתגובה כי לתיאטרון שלו אין כל בעיה לעמוד בדרישות המסמך. "עד עכשיו לא הופענו בשטחים, אבל בעקבות דרישת משרד התרבות קבענו בחודש הבא הופעות ברמאללה ובבית לחם. כך שלא תהיה לנו בעיה לכתוב שאנחנו מופיעים גם ביהודה ושומרון", אמר המקור.

הנה דוגמא לאופן שבו ניתן למלא את טופס ההצהרה מבלי לפגוע בהמשך המימון.

The post איך לחתום על הצהרת הנאמנות הנדרשת ממוסדות תרבות ולהמשיך להחרים את ההתנחלויות? appeared first on הכל שקרים.

מאיר פבלובסקי העלה לפייסבוק את התמונה הזו שצולמה בירושלים, וביקש מהגולשים לסייע למצוא שם לצילום.

בין ההצעות שהועלו:"איש לאלוהיו יקרא", "הסטטוס קוו" ו"מי פה יותר דתי?".

אתם מוזמנים להציע שם משלכם.

The post איזה שם היית נותנ/ת לצילום הזה? appeared first on הכל שקרים.

"הווסת המזמרת" מאת מור גלפרין. צולם באירוע פואטרי סלאם בירושלים, מרץ 2016.

לא, זאת לא את, זו אני
אני היא הגורמת
לכל האומללות שעל חייך נערמת
את לא שמנה, לא בודדה ולא גרגרנית
ואין לך בעיית אישיות זמנית
את לא שנואה ולא איטית ולא חולה סופנית
בטנך גדלה אמנם המון
והיא נראית הריונית
אבל אתה לא
את לא האשמה
זאת לא את, זו אני
הווסת הגיעה שוב
והחודש היא הרסנית.

The post הווסת המזמרת appeared first on הכל שקרים.